הספר מבקש לחשוב באופן סדור וכוללני על סדר הדין האזרחי ועל ההיגיון המונח בבסיסו ולהציב תאוריה מארגנת שממנה ניתן יהיה לגזור את כללי הפרוצדורה. ללא תשתית רעיונית מוצקה באשר למטרות ההליך האזרחי ולהצדקות התאורטיות העומדות בבסיסו לא ניתן להבין את הכללים הפרטניים של סדר הדין האזרחי ולפרשם כיאות. בה בעת, מושגים מופשטים לעולם אינם יכולים לספק תשובות למצבי עולם קונקרטיים. על כן הספר מנתח בדקדקנות את הכללים בכל תחום ותחום ואת פסקי דין המפרשים אותם ומנסה להבין את תפיסות העומק העומדות בלב ההחלטות השיפוטיות, ואם יש צורך גם לבקר אותן. הספר משלב לכל אורכו בין תאוריה לפרקטיקה, בין עיון תאורטי במטרותיה של כל סוגיה פרוצדורלית ובערכים העומדים בבסיסה לבין דיון מעמיק בפרטי הפרטים של מגוון הדוקטרינות. הספר נחלק לשני שערים. השער הראשון, "עיונים תאורטיים", מכיל ארבעה פרקים שבהם נידונים היבטים עיוניים שונים של ההליך האזרחי ועוסק באתגרים האינטלקטואליים המייחדים אותו מתחומי משפט אחרים. הפרק הראשון סוקר את מגוון התכליות המיוחסות להליך האזרחי ואת הערכים העומדים בבסיסו. פרק זה הוא מעין מבוא לספר כולו, המספק מפת דרכים או לקסיקון שיחני שתפקידו לסייע לקוראים להבין את התאוריות השונות ואת אופני הניתוח שבהם נעשה שימוש לכל אורך הספר. הפרק השני מבקש לספק תאוריה כוללת עבור סדרי הדין. מכיוון שמגוון התכליות והערכים של ההליך האזרחי אינם חיים בהרמוניה ולעתים קרובות הם נמצאים במתח ואפילו בסתירה זה לזה, אין די בהצגתם; יש צורך בתאוריה מארגנת, שתאפשר לאדריכלים של ההליך האזרחי – מחוקקים, מחוקקי משנה ושופטים – לקבוע היררכיה בין התכליות והערכים השונים ולאזן ביניהם בבואם לחוקק סדרי דין חדשים או לפרש את אלה הקיימים. הפרק השלישי עניינו מערכת היחסים הסבוכה והמורכבת שבין הפרוצדורה לבין הדין המהותי. הפרק הרביעי, שחותם את השער התאורטי, עוסק במקומם המצוי והראוי של כללים וסטנדרטים בסדרי הדין. הפרק מתאר את המעבר מכללים לסטנדרטים בסדר הדין האזרחי הישראלי, ודן באופן מעמיק וביקורתי בשלוש דוקטרינות שבית המשפט עיצב ופיתח במשך השנים – הסמכות הטבועה, תום הלב וההשתק השיפוטי. השער השני, "דיני הגישה לבית המשפט", מתמקד בארבעה ענפים מרכזיים של סדר הדין האזרחי – הסמכות העניינית, הסמכות המקומית, כתבי הטענות ומעשה בית דין – אשר משותפת לכולם העובדה שהצדדים נדרשים להם בפתחו של ההליך, לאחר שהחליטו להגיש תביעה אזרחית או להתגונן כנגדה. שער זה מכיל אף הוא ארבעה פרקים. הפרק החמישי של הספר עוסק בכללי הסמכות העניינית, העונים על השאלה איזו ערכאה שיפוטית, מבין הערכאות השיפוטיות השונות הפועלות במדינה מוסמכת לדון בסוג העניין שבו עוסקת התובענה או בסעד המתבקש בה. הפרק מנתח את הרקע להתפתחותם של כללים אלה ואת הבסיס התאורטי שעליו הם נשענים, ולאורם נבחנים הכללים עצמם ורציותם הנורמטיבית. הפרק השישי של הספר דן בכללי הסמכות המקומית, שעניינה מקום השיפוט הגיאוגרפי בתחומי המדינה שבו יש לדון בתובענה. הפרק השביעי של הספר עוסק במבנה כתבי הטענות ובכללים החלים על ניסוחם בתובענה האזרחית הרגילה, הפרק מציב מסגרת עיונית רחבה למבנה כתבי הטענות ולעקרונות המרכזיים העומדים ביסודם, מתאר את יחסי הגומלין בין כתבי הטענות והכללים החלים על ניסוחם לבין הליכים נוספים – כגון הליכי הגילוי המוקדם והדוקטרינה של הרחבת חזית – ודן באופן מעמיק בכמה סוגיות המעוררות שאלות תאורטיות ופרקטיות כבדות משקל. הפרק השמיני, החותם את הספר, עוסק בדוקטרינה החשובה של "מעשה בית דין". הפרק שם לו למטרה לבחון לעומק את ההיגיון העומד בבסיס הדוקטרינה, על שני ענפיה, ולנסות להבין באמצעותו את הכללים החלים עליה ואת התנאים לחלותה. הספר נועד לשרת קהלים מגוונים: אקדמאים, סטודנטים למשפטים, עורכי דין ושופטים. מרכז הכובד של השער הראשון הוא תאורטי. הוא נכתב בראש ובראשונה עבור אנשי אקדמיה החוקרים את ההליך האזרחי על פניו השונים, וכן עבור סטודנטים למשפטים המתוודעים לראשונה לסדרי הדין והמבקשים להבין אותם לעומק. עם זאת, הדיון לעולם אינו נותר ברמה עיונית ומופשטת. פרקי השער הראשון שזורים לכל אורכם במובאות מן החקיקה והפסיקה הישראלית, ולצדם יישומים המורידים את התאוריות השונות אל קרקע המציאות ומסבירים כיצד יש לעצב את כללי הפרוצדורה וכיצד יש לפרש דוקטרינות קיימות לאור התכליות והערכים הדיוניים, ומשכך הם יכולים להיות לעזר רב גם לשופטים ולעורכי דין. השער השני של הספר נכתב במסורת ה-treaties והוא מיועד לשרת בעיקר שופטים ועורכי דין הנדרשים ליישם את כללי הפרוצדורה מדי יום ביומו בפסקי הדין ולהיאבק על פרשנותם בחפירות ובשוחות של בתי המשפט. מסיבה זו הפרקים מבוססים על מבנה הדינים כפי שהם, והניתוח שנעשה בהם צמוד אף הוא לתשתית הדוקטרינרית של המשפט הישראלי הפוזיטיבי. עם זאת, גם בפרקי שער זה הספר אינו מותיר סוגיה כלשהי ללא טיפול עיוני-נורמטיבי, החושף את שיקולי המדיניות הנוגעים לה והמציג עמדה מנומקת באשר לדין הראוי בעיניי, ולכן הוא יכול לשרת גם אקדמאים וסטודנטים הלומדים את סדרי הדין. על המחבר: פרופסור יששכר (איסי) רוזן-צבי הוא פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. פרופ רוזן-צבי סיים את לימודי הדוקטורט בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סטנפורד. הוא מלמד וחוקר את תחום סדר הדין האזרחי זה למעלה מעשור, ומחקריו התפרסמו בביטאונים המשפטים הטובים והחשובים ביותר בארץ ובעולם. לפני שהצטרף לאקדמיה, פרופ רוזן-צבי עבד כעורך דין הן בישראל והן בניו יורק. הוא חבר בוועדה המייעצת לשרת המשפטים בענייני סדר דין אזרחי, ומשמש כמנהל האקדמי של התכניות לחינוך משפטי קליני ע"ש אלגה צגלה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

כתוב תגובה על פריט זה

שם מלא:

תגובה:

עורכי דין ממליצים

  • אלון הוצאה לאור אלון הוצאה לאור
  • ירון מויאל ירון מויאל
  • שי כהן - עורך דין ונוטריון שי כהן - עורך דין ונוטריון
  • טלי חץ, עו טלי חץ, עו"ד
  • ארז רוח ארז רוח
  • נסים ונונו נסים ונונו
  • רם שכטר רם שכטר
  • גלית שאבי-וינמן גלית שאבי-וינמן
  • יגאל פריי, עו יגאל פריי, עו
  • עו עו"ד יוסף ויצמן
  • עו''ד יעקב רוזנברג ושות' עו''ד יעקב רוזנברג ושות'
  • אביעד דיין אביעד דיין
  • ניר שושני, עו ניר שושני, עו"ד
  • שירן שושני שירן שושני
  • ד ד"ר דוד שרים ושות' חברת עורכי דין
  • יהושע פקס, עו יהושע פקס, עו"ד
  • משרד עו משרד עו
  • מרדכי נייהוז מרדכי נייהוז
  • אהרון כהן, עו אהרון כהן, עו
  • זיו איזנר זיו איזנר
  • שמרית צור שמרית צור
  • סיון דמרי גרשין סיון דמרי גרשין
  • עאסי בלאל עאסי בלאל
  • עו עו"ד דור אברהמי
  • יוסי חי לוי יוסי חי לוי
  • יורם ביטון יורם ביטון
  • אלון אלחרר אלון אלחרר
  • שבתאי מנו שבתאי מנו
  • מורן מורן
  • ראדי חטיב ראדי חטיב
  • שאול בר אילן שאול בר אילן
  • משה קריסי משה קריסי
  • NAZEEH SHUBASH NAZEEH SHUBASH
  • דוד הולשטיין - משרד עורכי דין וגישור דוד הולשטיין - משרד עורכי דין וגישור
  • רינת סיידה רינת סיידה
  • גיל אלגום גיל אלגום
  • אסף קריאל אסף קריאל
  • איברהים איברהים
  • שגית שגית
  • מקסים נזרי מקסים נזרי
  • צחי ברזילי צחי ברזילי
  • פנחס גיל פנחס גיל
  • ריקי אופק אבן צור ריקי אופק אבן צור